בקרוב נתחיל לראות בשמיים ציפורים נודדות ואני חושבת שגם אני קצת כמו הציפורים.
איך זה?
פשוט.
השינויים באורך היום והלילה מעוררים את הציפורים לצאת לנדידה.
כמו הציפורים גם אצלי מדי שנה מתעורר באינסטינקט, החשק למרק חם, וכמו שהוא מופיע ככה הוא גם נעלם. ממש כמו הציפורים הנודדות.
אני בטוחה שגם אצלי זה קשור להתקצרות היום ואולי גם לקרירות שאפשר כבר לחוש מוקדם בבוקר ובערב.
בכל אופן אני שמחה לבשר שהרגע שלי לנדוד למטבח ולהכין מרק, הגיע השבוע.
מרק כתום חמים ומפנק.
מרק בעיניי הוא אחד המאכלים המנחמים והמחבקים ביותר שאפשר לחשוב עליהם. איזה כיף שאפשר להנות מהם שוב.
עד שיתעורר שוב האינסטינקט שיקרא לי ולציפורים לנדוד למחוזות אחרים.

*נדאג לנפשנו כל יום קצת, כי אנחנו יכולים לתת רק ממה שיש לנו*